לראות את הריפוי באמת

מסע הריפוי שעבר עליי לפני כשבועיים היה האינטנסיבי ביותר שחוויתי בחיי.
זה גרם לי להתאהב עוד יותר בגופי, בכוחות הריפוי שבו, ולחזק עוד את האמונה שהכוח שמרפא שריטה קטנה באצבע – יכול לרפא כל חולי.

זה התחיל עם דלקת קטנה בעין שמאל.
"יעבור מחר", חשבתי.
למחרת, גם העין השנייה נדבקה, והכאב ותחושת האי-נוחות רק הלכו והתגברו.

כן, עלו בי פחדים.
לא היה לי מושג לאן זה הולך.

התייעצתי עם קולגות מתחום הבריאות הטבעית והחלטתי שאני מתמסרת לתהליך הריפוי שהגיע אליי.
לא מאשימה שום דבר חיצוני, אלא לוקחת אחריות.

הענקתי לגופי את התנאים להם הוא זקוק כדי להחלים:
חושך, מים בלבד והרבה, מנוחה מוחלטת,
התנתקות ממסכים ומכל דבר שעלול להטריד אותי.
ביקשתי מאריק שיעזור לי לשמור על התנאים האלה.

ידעתי שאני יכולה לפנות לבית החולים בכל רגע, אם ארגיש שהגוף לא הולך למקום הנכון.
אבל הפחד ששם עלול להיגרם לי יותר נזק – היה גדול יותר בשלב הזה.

צללתי לכאב בעיניים שלא חשבתי שיכול להיות כל כך עוצמתי.
לא עצמתי עין שלושה לילות וימים.
הצמדתי קרחונים לעיניים ששרפו מאדום,
התחושה הייתה כאילו זכוכיות תקועות בפנים.

אבל לא הרגשתי מסכנה בתוך זה.
ברכתי את התהליך.
זה היה מרהיב להתבונן בכוחות הריפוי שלי,
תוך כדי סבל וקושי.

לא קראתי לזה "דלקת עיניים",
ולא הפרדתי את העיניים משאר הגוף.
מבחינתי, זה היה תהליך ניקוי רעלים,
והגוף בחר להוציא פסולת גם מהעיניים.

הגוף, בחוכמתו האדירה, הוציא לפועל מערכת ניקוי מאורגנת ומסודרת,
בידיעה מוחלטת שאני מסוגלת להתמודד עם זה.

חיכיתי שיגיע השיא של הניקוי.

במהלך הזמן הזה לא יכולתי לחשוב על כלום חוץ מלהיות בתוך הכאב.
אבל שאלה אחת חזרה ועלתה שוב ושוב:
למה דווקא דרך העיניים?
מה אני לא רואה בחיי?
חיפשתי את המקור הרגשי.

אחרי 72 שעות עברתי את השיא.
סוף סוף הצלחתי לשקוע לשינה עמוקה וטובה,
כזו שלא הייתה לי שנים.

התעוררתי עם חולצה רטובה מזיעה.
הגוף מסיים את הריפוי, ידעתי.
צמרמורות של עונג עברו בכל גופי.

למרות שעדיין הייתי בצום מים עם מעט מיצים טבעיים מדוללים, החולשה חלפה,
הכאב הגדול מאחוריי,
פרץ של אנרגיה הציף אותי.
תחושת מודעות חדה ומפוקסת.

הפעלתי מוזיקה והתחלתי לזוז, לרקוד.
אחר כך התיישבתי על הספה,
זיכרונות ילדות של בדידות רגשית עלו וצפו מעצמם.
כאב שהודחק שנים.

בכיתי ובכיתי, עד שנרגעתי.

התובנות שהגיעו בעקבות הריפוי

בימים שאחרי, התובנות התחילו לעלות.
הבנתי כמה כל השנים אני חיה עם תחושה שאני לא ראויה.

ובגלל שאני מרגישה כך,
מצאתי את עצמי לא נותנת את התחושה של להיות ראוי ואהוב ללא תנאי –
גם לקרובים אליי ביותר.

וזה גורם לכאב, להם ולי.

מעניין שהריפוי היה דרך איבר הראייה…
והמילה "ראויה" נגזרת מאותו שורש – ר.א.ה.

התחזקות ובריאות – גישה טבעית

עכשיו אני מרגישה מעולה.
מלאת אנרגיה,
חזרתי לעצמי בתחושה שעליתי מדרגה בבריאות.
בתחושה שריפאתי כאב ישן ואפשרתי לעצמי לעשות שינוי רגשי אמיתי.

עשר שנים אני חוקרת את הבריאות הטבעית, לומדת, חיה את הגישה בדרכי שלי.
עשר שנים שאני מלמדת את עקרונות הגישה,
כפי שהם כתובים בספרים הרבים.

אני יוצרת ומפתחת מתכונים על פי עקרונות הבריאות הטבעית.
אלה הם חיי.
והדרך הזו מובילה אותי אל המקומות היפים ביותר בעולם.

חלום חיי הוא שיותר נשים, גברים וילדים ייחשפו לדרך הבריאות הטבעית.
שינצחו את הפחדים,
שיתמסרו אל הדחף הפנימי לגלות את האמת שלהם.

אני מתפללת שנחיה חיי אהבה ורגש,
שנרגיש שאנחנו חיים כאן ועכשיו,
ולא שהחיים חולפים מולנו בזמן שאנחנו עסוקים בכעסים, אכזבות והאשמות.

קורס הדגל שלי – ניקוי וריפוי טבעי

פעם בשנה, בתחילת הסתיו, אני פותחת את קורס הדגל שלי –
בו אני מלמדת את עקרונות הבריאות הטבעית,
את סולם הריפוי הטבעי,
ואת מה שקורה לגוף בתהליך של ניקוי רעלים.

הידע התיאורטי מלווה בסרטונים מעשיים להכנת מתכונים טעימים, בריאים וקלים להכנה.
כל המתכונים מבוססים על גישת ה-RAW FOOD –
מזון מלא חיים, ללא בישול וללא חימום.

הקורס כולל גם אתר ניקוי גוף והתחדשות
עם תפריטים יומיים ורשימות קנייה מפורטות.

התמונה העליונה צולמה במהלך הריפוי.
התמונה התחתונה – אחרי.

היא בסוף הריפוי